חוויה אישית של עבודה בארה"ב – חלק שלישי

עבודה בארהב

(למי שעוד לא קרא אלו שאלות שאלתי לפני שהתחלתי לעבוד בארה"ב ניתן ללחוץ כאן ולקרוא את החלק הקודם של הבלוג).

התקופה הראשונה של עבודה בארה"ב היא ככל הנראה התקופה המרגשת ביותר ואני לא יכולתי לצפות לכל כך הרבה רגשות. התחלה, ההסתגלות הזכירה לי את הטירונות בצבא – מקום חדש, אנשים חדשים (חלקם הרבה יותר מנוסים ממני) ועבודה שלא ידעתי בהתחלה איך אשתלב בה. אך שלא כמו בטירונות, בעבודה אין מפקדים (אלא מנהלת צוות נחמדה שרצתה מאד שאצליח) והיא רחוקה מהבית.

בשבועיים הראשונים של העבודה למדתי כל כך הרבה דברים ואני לא בטוחה שאוכל לסכם את כולם ולהעביר את ההרגשה שמילאה אותי. כבר בשבועות הראשונים גיליתי כמה דברים שהפתיעו אותי:

מכירות זה כיף

רוב הישראלים אשר שומעים על עבודת מכירות חוששים נורא ולדעתי הסיבה היא שאנחנו פשוט רגילים לקהל הישראלי שמאופיין בפחות סבלנות מהקהל האמריקאי (או לפחות זה שאני פגשתי בו). בהתחלה, לא היה לי קל לעצור אנשים ולדבר איתם, אבל לאחר המכירה הראשונה שלי הרגשתי נפלא, הרגשתי הצלחה ושאני ממש יכולה לעשות את זה. במכירות יש משהו ממכר, התחושה של ההצלחה היא מיידית ומעניקה ביטחון עצמי. עבודה בעגלות לא מבטיחה מכירות בלי סוף, אבל כל מכירה (בעיקר בתחילת הדרך) נותנת תחושת הצלחה.

הבית מחכה לי

לא קל להתחיל לדבר על התחושה המרוחקת מהבית. ההתחלה לא קלה ובמיוחד לא לילדה של אמא שרגילה שאמא עושה בשבילה מעל ומעבר. אני זוכרת שבטירונות התקשרתי באחד הימים לאמא שלי והתלוננתי על האוכל והיא הגיעה אליי עם סיר טעים בשבת הראשונה שנשארתי. כמובן, בארה"ב זה לא ממש אפשרי, אבל הבנתי מהר מאד שהבית יכול לתמוך בי גם מרחוק ובמידה שהיה לי קשה (ואפילו בכיתי קצת), את המתכונים שקיבלתי מאמא ליום שישי למדתי להכין בדירה המאובזרת שגרתי בה. למרות הגעגועים בהתחלה הרגשתי עם הזמן שהריחוק לימד אותי עוד המון דברים שהם הרבה יותר גדולים מהעבודה או מהכסף שמרוויחים בה.

בכל גיל אפשר למצוא חברים חדשים

באופן אישי ראיתי צעירים שהגיעו לעבודה והשאירו מאחוריהם חבר או חברה. אני הגעתי לעבוד כשלא היה לי חבר (נראה לי שזה היה קשה יותר לעזוב חבר) ועם הזמן רכשתי המון חברים חדשים שמילאו את התחושה הביתית. אף על פי שפגשתי המון צעירים (חלקם גם מארה"ב), היום אני בקשר עם שתי ישראליות וצעירה אמריקאית. עד שהגעתי לעבוד חשבתי שחברות מוצאים בבית הספר, אך הפתיחות שנוצרה עם העבודה וההתנסות החדשה גרמו לי גם למצוא חברות שעליהן אני ממש לא מתכננת לוותר.

הכי קל ללמוד אנגלית כשמדברים

טוב, זה לא ממש הפתיע אותי, אבל השיחות עם האנשים במקום פשוט גרמה לי לשפר את האנגלית שלי. נכון שבהתחלה המבטא שלי הטריד אותי (ורק אותי כי זה ממש לא הפריע למי שהגיע לדוכן), אך לאט לאט גיליתי שאני מכירה עוד מילים באנגלית ושהיא משתפרת באופן מתמיד, מה שמובן שימח מאד את אמא שלי.

כדאי לשאול שאלות

העובדה שאני לא יודעת הכול  ויש לי מה ללמוד לא הייתה לי קלה בהתחלה. עבודה בעגלות היא עבודה חדשה וכמו כל עבודה דורשת תהליך לימוד והדרך הטובה ביותר ללמוד היא פשוט לשאול שאלות ולהתייעץ. לשמחתי מהר מאד גיליתי כי לעזרתי יש מנהלת צוות שרוצה לעזור וגם עובדים נוספים שמוכנים לענות על השאלות שלי. כל פעם שהרגשתי שאני לא עושה משהו נכון, לא פונה נכון לאנשים או לא מכירה כראוי את האנשים פשוט שאלתי מסביבי מה עליי לעשות והשיפור ניכר מיד.

 

זהו להפעם. בפעם הבאה אספר לכם על העונה הכי חזקה במכירות. מבטיחה שיש למה לחכות.